אין מה לדבר, כל מי שבחר לעבוד על בסיס יומי במוסדות המיועדים לילדים ונערים אוטיסטים (ההכללה גורפת ואכן מוצדקת במקרה זה), מסכים לתת מעצמו מעבר למה שמקובל במערכת החינוך הנורמטיבית. אנשי הצוות מתמודדים עם המון תסכול ותקשורת מוגבלת מאוד בקרב התלמידים שלהם. מתוך כך, מתרחשים מקרים של אלימות ופגיעה עצמית. אנשי הצוות  מסייעים לחלק מהתלמידים הבוגרים בקשת של אלמנטים בסיסיים: מנעילת נעליים ועד עשיית צרכים והחלפת חיתולים. תוך כדי כך, הם אמורים לתת תשומת לב גם לצד הטיפולי של כל תלמידה ותלמיד... על כל העבודה הזאת הם מתוגמלים (במיוחד הסייעות/ים) בסכומים מצחיקים ממש. זו עבודה תובענית ושוחקת - לפעמים יותר מידי שוחקת. לכן, לפעמים, כשמגיע שיעור עם מורה שאינו מביה"ס, הם קופצים על ההזדמנות "לנוח". 

מה לעשות?

חשיבותן ונוכחותן של תכונות כמו חיוביות, אכפתיות, הגדלת ראש, נכונות לסייע למורה ולתלמיד, תוך כדי הקשבה אצל אנשי צוות היא קריטית. ההבדל בין כיתה עם אנשי צוות רתומים ונכונים לסיטואציה, לבין אותה כיתה עם אנשי צוות שחוקים ועייפים- הוא תהומי ויכול להוות את כל ההבדל בין שיעור טוב לגרוע. 

יש גם את אנשי הצוות הפסאדואינטלקטואלים. הם מלומדים, מכירים מושגים מקצועיים בלועזית, איכפת להם מהתלמידים, אבל קצת קשה להם העובדה שהם לא מנהלים את הסיטואציה. בגלל זה, נוצר מצב של "יותר מידיי טבחים במטבח אחד". הם יחשיבו את היוזמות שיקחו בתור רעיונות מעולים, גם אם הן נוגדות בקשות שלי. מצב כזה מכניס לעיתים תחרותיות ואגו למסגרת שאמורה להיות נקיה מתופעות מסוג זה.

ברובם הגדול של המקרים (קשה לתאר כמה העניין הזה שכיח), אנשי הצוות יקיימו ביניהן/ם שיח נפרד שלא קשור למהלך השיעור: על ענייני היום, תלונות על מזג האוויר, ההנהלה, בני משפחה והמדינה... הם יחליפו חוויות מסוף השבוע, מתכונים לפשטידות ואורז... זה הרגל מפריע ומטריד, אבל הוא הופך לבאמת מטריד כאשר נושאי השיחות שלהם הם התלמידים שאיתם הם נמצאים רוב היום ושברגע זה ממש יושבים ממש מולם! 

לדבר על מישהו כאילו הוא לא נמצא בחדר- זה מעליב. זה מעליב בעיקר אם מי שמדבר ממעיט בערכו של אותו מישהו בפניו ולו אין שום דרך להשיב. 

בתחילת אחד השיעורים פנתה אלי סייעת: "אתה יודע לעבוד עם חבר'ה כאלה? כי הם לא ממש בסדר (תוך כדי שהיא מצביעה על הראש). אל תעשה להם דברים קשים" בזמן שהיא אמרה את זה ישבו לרגליה שמונה ילדים, רובם לא ורבלים. סיכוי טוב מאוד שהם שמעו כל מילה. 

הסברים "עליהם", "הם" ועל "אנשים מהסוג הזה", בזמן שיעור ובנוכחות התלמידים, הם דברים שכיחים. כשסייע/ת, או מורה, הוא/היא הדובר/ת, קשה לי לפעמים למצוא מאיפה בכלל להתחיל. האם אי פעם קטלגו אותך, בפניך, בקבוצה של אנשים שהיא "פחותה" מהנורמה? למה את/ה חושב/ת שהם "פחות מהנורמה"?  האם את/ה מניח/ה שכל האנשים בקבוצה לא מבינים מה את/ה אומר/ת, כי הם לא מדברים? והאם בגלל שהם לא מדברים, הם פחות אינטיליגנטים ממך? זה כ"כ תלוש ולא בסדר. להסביר לאותו איש צוות מה הוא עושה לא בסדר, יוריד משמעותית מזמן המפגש ובסופו של דבר יטיל בספק את הנכונות של אותו אדם להמשיך לעסוק בעבודתו. למרות זאת, אני מעיר לא מעט. 

אגב, גם לדבר לתלמידים צעירים ובוגרים בטון דיבור חמוד ומתחנחן שמתאים לתינוקות, להשמיע להם מוסיקה של תינוקות ולהראות להם תכניות טלוויזיה של תינוקות- זה זלזול. גם אלו דברים שכיחים.

בדר"כ, בעזרתן/ם של הסייעות/ים המחוייבים יותר, אני מצליח להעביר שיעור מוצלח - אבל קרו כמה מקרים קיצוניים שהצליחו להוציא אותי מהכלים. למשל, באחד הפעמים בהם אחדו שתי כיתות יחד, ביקשתי מאחת הסייעות לשבת ליד אחד התלמידים: "….לא….זה..אני אני לא יושבת לידו. הוא משתגע ובכלל...הוא לא מהכיתה שלי". הסברתי לה למה זה לא משנה שהוא "לא מהכיתה שלה" ושאלתי למה היא לא מוכנה לתרום כל מה שהיא יכולה לשם הצלחת השיעור. כשהיא התעקשה עצרתי את השיעור, יצאתי מהכיתה וקראתי למנהלת ביה"ס שהיתה באותו זמן בישיבה, כדי שתטפל בעניין.

אגב, ובמאמר מוסגר: אותו מקרה גרם לי להבין עד כמה אני מגיע על תקן תייר למוסדות בהם אני עובד ובעצם מתארח בביתם של אנשי הצוות:

בשיעור אני נותן 200 אחוז מעצמי והתלמידים נותנים 250 אחוז מעצמם. זו סיטואציה אינטנסיבית ומרוכזת. באותו זמן ממש, כאשר כ"כ נחוצה עזרה ותגובה מהירה, יושבת לה אותה סייעת ולא מסייעת.

למרות זאת, לאחר אותה התערבות של מנהלת ביה"ס, זכיתי ליחס קריר במיוחד מרוב צוות הסייעים בביה"ס שתמך בחברתם הנעלבת.

מצד שני, ישנן/ם את אותם אנשי צוות שבאמת מגיעים כדי לגרום לדברים לקרות. הם קשובים למהלך השיעור ומוכנים לתת מעצמם. האווירה בשיעור חיובית ומכילה ועם זאת בעלת גבולות וכללים ברורים, לכן גם פרודוקטיבית יותר. בזכות העבודה הקשה שלהם, הנכונות שלהם לסייע ותשומת הלב, הם מצליחים לפענח סיטואציות, כגון הצורך לעזור, לחזק, להציב גבולות ולפתור מצוקות. כשהם שם, הם מאפשרים לי ללמד. האווירה הנעימה הופכת את חוויית הלימוד לנעימה הרבה יותר- דבר שהופך למוטיבציה, שהופכת ליכולות יותר גבוהות והנאה וסיפוק יותר גדולים. 

אני מבין לחלוטין את עייפות החומר והשחיקה אצל השחוקים והעייפים, אבל אני לא מקבל את העובדה שהם לא עושים את העבודה שלהם ומנקודת המבט שלי- לא מאפשרים לי ללמד. 

כמו בכל מבנה ארגוני, אם יש בעיה היא נמצאת מן הסתם ברמת ההנהלה. במקרה הזה הבעיה היא שההנהלה מבינה את הסיבות לעייפות ולשחיקה, אבל ברוב המקרים מקבלת אותן כעובדות בשטח. מן הסתם, גם הפתרון נמצא איפשהו שם למעלה: ההנהלה יכולה לדאוג להדרכת צוות ביה"ס על בסיס קבוע.

הדרכת אנשי הצוות היא כלי יעיל וחשוב אשר משפיע ישירות על איכות הלימוד. זאת, כמובן, אם היא נעשית בצורה טובה ומעמיקה. בהדרכה שכזו חשוב להדגיש את חשיבותן של פעולות בסיסיות שיאפשרו לתלמידים למידה איכותית יותר. חשוב להסביר את הקשר של כל פעולה לפעולות האחרות ואת התוצאה שאליה מובילה אותה הפעולה.

לדוגמה, עניין בסיסי כמו לזהות תלמידים שזקוקים לעזרה, לשבת לידם ולסייע להם- קשור ישירות לסוג הסיוע. אצלי בשיעורים,למשל, חשוב לי שהצוות ינסה להימנע מלאחוז בידי התלמיד כאשר אני מלמד מקצב. עם זאת, אפשר להשתמש בנגיעות כדי להביא תשומת לב ליד מסוימת, או להצביע על קליד מסוים בקסילופון. אפשר לחסום, בעדינות, מכה ביד הלא נכונה, או על קליד לא נכון. כתוצאה מפעולות אלו, ע"י כך שכל סייעת תצטרף ותסייע לתלמיד שתזהה כמתקשה, לא תיווצר קבוצה מפטפטת של סייעות, יהיה שקט יותר, מה שיאפשר הקשבה. התלמידים שזקוקים לסיוע, יקבלו אותו בצורה הנכונה ויוכלו לנגן בצורה עצמאית יותר. כך יוכלו ליישר קו עם אלו שמתקשים פחות,מה שיאפשר נגינה משותפת ותקשורת אמיתית בעזרת מוסיקה בין התלמידים. אין ספק שכולם יהיו יותר מבסוטים. 

כתנאי פתיחה לקיום השיעורים שלי במוסדות, אני מעביר לאנשי הצוות מעיין "רשימת מכולת" כללית שהכנתי, ובה תאור תפקידיהם הבסיסיים במהלך השיעורים שעד לא מזמן נראה לי מובן מאליו. זהו תיאום ציפיות ראשוני בלבד שאינו יכול להגיע במקום הדרכה מעמיקה, אבל מבהיר שבאנו לעבוד כאן.

הנה הרשימה ושיהיה לנו בהצלחה.

אנשי הצוות וצוות המורים מתבקשים:

• לעזור בשמירה על סדר, גבולות וכללי השיעור בכיתה בכדי ליצור תנאים המאפשרים למידה.
• כאשר התנאים הנ"ל מתקיימים, הם מתבקשים לסייע לתלמידים בביצוע משימות השיעור.
• ליידע אותי בתחילת כל שיעור על אירועים מיוחדים ו/ או תקופות חריגות שעוברות על תלמיד/ה מסוימים.
• בתחילת השיעור, לזהות תלמידים שעשויים להזדקק לסיוע ולתיווך ולשבת לידם.
• במידה ומזהים הצפה, קושי בוויסות או סיבה שעל פי שיקול דעתם מהווה חוסר יכולת של תלמיד/ה להשתתף בשיעור, לעדכן אותי ולצאת החוצה עם התלמיד. רצוי לחזור לשיעור עם התלמיד/ה ברגע שנרגע/ה.
• בבקשה לוותר על מכשירים סלולריים למעט תיעוד התלמידים במהלך השיעור.
• להפחית שיחות בין אנשי הצוות למינימום ההכרחי..